שְׁבוּיָהּ בָּאַהֲבָה הַמְעוּרְפֶּלֶּת

שְׁבוּיָהּ בָּאַהֲבָה הַמְעוּרְפֶּלֶּת

כִּי אֵין מִלָּה
הַמַּבִּיעָה עָצְמַת אַהֲבָתִי לְךָ,
סוֹלֶלֶת אֲנִי לִפְעָמֵיךָ
בְּדַרְכְּךָ אֵלַי בַּבֹּקֶר זֶה,
שְׁבִיל נָטוּעַ אַרְזֵי לְבָנוֹן
מְרֻפָּד תַּחַת רַגְלָיךָ,
זֵרִים שֶׁל אָבִיב אַהֲבָתִי
מְקֻשָּׁט חַמָּנִיּוֹת 
מִכֹּל גְּוַנֵי נִשְׁמָתִּי, 
צְלָלִיתְךָ קְלִילָה
מִתְחַדֶדֶת לְעֵינַי הַלַּחוֹת
מִשִּׂמְחַת אַהֲבָה.
וּכְּכֹל שֶׁהַמֶּרְחָק מִתְקַצֵּר
חֹם גּוּפְךָ הַאֱלֹקִי 
עוֹטֵף אֶת כֹּל כֻּלִּי 
בְּקוֹלְךָ, בְּקוֹלִי
עַד קְצוֹת נִשְׁמַתִּי 
הָרוֹצִים לְחַבְּקֵךָ

כַּאֲשֶׁר צוֹפָה בְּפָנֶיךָ
רֹאָה אֶת הָאֹשֶׁר
נִגָּר עַל לְחָיֶיךָ 
אַף גַּם אֶת הַחִיּוּךְ,
הַמַּבָּט, הַלֵּב הַפּוֹעֵם.

רוֹצָה לִכְתֹּב לְמַעַנְךָ
שִׁירִים שֶׁיְּנַתְּבוּ לְךָ אֶת הָאֹשֶׁר אֵלָי
אָנָּא בֹּא אֶל חוֹפַי
כְּמוֹ הַגַּלִּים הַנּוֹשְׁקִים לַחוֹף
הַבֵּט אֶל אֲמִירֵי הָעֵצִים
הַנָּעִים כֹּה וָכֹה בָּרוּחַ
וּבַעְלוֹתִי עַל יְצוּעִי
כְּמוֹ עֹלֶה אַתָּה עִמִּי

חוֹלֶמֶת עָלֶיךָ
וּבְכֹל חֲלוֹם מִצְטָרֵף אֵלַי דְּיוּקָנְךָ 
הִשָּׁאֵר בַּחֲלוֹמִי אַל תֵּעָלֵם
רוֹצָה לְהִתְהַדֵּק חָזָק
לְהִתְכַּנֵּס אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ 
לִהְיוֹת לְכוּדָה בְּתוֹכְךָ
וְאַתָּה בְּתוֹכִי
שְׁבוּיָהּ בָּאַהֲבָה הַמְעוּרְפֶּלֶּת
וּמְצַיֶּרֶת גַּעֲגוּעִים.