ליום השואה הבין לאומי

לא נסלח לעם הגרמני

על שהקים באור היום ,הארור
לעיני כל,בתי מלאכה
לשריפתנו...
בקור רוח
כמו היינו-לא אדם
כאן הושפל אדם


נשען על עקביו איש גרמני
שורת אנשים מובהלת לידו
ובהינף אצבעו
מחייה וממית,גבר ואישה,ילד קטן
בקור רוח
כמו היינו לא אדם


לא באיבוד עשתונותיו,הגרמני,לא בשיגעון
לא בטרוף סכיני יצריו
בקור רוח
מפשיט את העם מצלמו ומסדרו לגרמיו
ערימות נעליים,ערימות של שיער ומשקפיים
שיניים
סבון
כמו היינו-לא אדם


מכונה על שרשרת וכף ברזל לפנים דוחפת
ערימת איברי גוויות מוכות רעב
החיות הן ,אם מתות?
ידיים ורגליים נבדלות לפי אורכן בלבד
לא עובי,לא בשר
ערימת בניו של אדם...
ומאחרי המכונה...איש גרמני
דוחס בה דלק
דוחס אנשים כדלק הנשרף
בקור רוח
כמו לא היינו -אדם


ניצבים אנשים בלב המחנה
איפה לב...איפה?
רוח נושבת על בלויי הבגדים
ממלאה את רובם
בקור רוח
כמה מקום כבר לוקחת עצם
בתוך שרוול הבגד
פוקד הגרמני על אחד מהם:
``בחר לי עשרה מאחיך למוות
או אירה בכולכם``...
והוא הולך ובוחר
קרעים קרעים ליבו
שותת דם
והוא בוחר וסופר
עד עשר
והגרמני מיטיב ציפורניו
קר רוח
כמו לא היינו-אדם


כאשר מתנו מתנו
כאשר אבדנו אבדנו
סוף כל אדם לעפר...
אך על השפלת אדם ,חי
לעפר
לא נסלח ,לעולם.