סתיו בלב אוהב

ראיתי  בך את רוחצות בוטיצ'לי

עת עלית מרחצה מגב המים במדבר

עירומה, בשרך חידודין חידודין  נשבר

כמו מבשרת , בשורה מכאיבה  ואני לך , זר

צבע הברנדי היה ענבר זהוב

עת השתקף באור המדורה הענייה

לא היה בי די חום לאהבה

בלילה, פרחת מלבי, כמו פיה

ענני הערגה נעלמו

כמטבעות זהב שאזלו

מיסתרי האהבה היו לזרא

לאן, לאן נוליך האבידה?

זה לא מכבר, היינו קופסת קסמים

מתפתלים בלהט כאותם נחשים

שניים שהיו לאחד-

מעשה פלאים

ב.

מביט בך כבספר נשכח

חסר סימניה

כמו גם כוס הקפה ,

שנותרה ריקה

ספסלים מיותמים לא אומרים שירה

נדנדות בדד ברוח, לא יגידו אהבה

רוח נשברת מים, בוכיה

את שסועה מאיתי, רחוקה

סתיו בלב אוהב

והקיץ נסתר אי-שם

ציפור כלואה חסרת ניגונים

מנקרת תפוחי סדום מרים, מרים

המדבר קר בלילות הסתיו

הכוכבים רחוקים, לא מזמינים

בבוקר ארזנו את שקי השינה

בנפרד,  מתרחקים

ג.

בימים אלה דווקא, אני שואל

מעבר להרים

זריחה 

ולו....מעט?