מְטַיֶּלֶת בִּכְבִיש הַתָּוִים

סְפֵירַת לִבִּי טוֹבֶלֶת

בְּעָרְלוֹת שֶׁפָּרַצְתָּ.

סָחַפְתָּ אוֹתִי ,

גָּרַפְתָּ אוֹתִי

רַכָּה וּמְבֻלְבֶּלֶת

אֶל לֵב הַגָּעָש,

פָּרַצְתָּ בִּי אֶת הָּרֹבֶד הַבְּתּוּלִי

שֶׁל שִׁירַת חַיַּי .

הַכְּמִיהָה שֶׁבִּי לְהִתְחַדְּשׁוּת

הֵבִיאָה אֶל עֹמֶק יְשוּתְּךָ

בּוֹאָךָ אֶל עוֹמְקָי

מִי יְשוּרֵנָה, מִי יְשַׁעֲרֶהָ

מְטַיֶּלֶת  בִּכְבִיש הַתָּוִים

דּוֹאָה עִם הַמַחְשָׁבוֹת

יוֹדַעַת שֶאִתְּךָ

יֵשׁ פֶּתַח לַשַּׁלְוָה

בֵּינֵינוּ -

אֲפַרְכֶּסֶת הִיא דֶּלֶת

תִּיסוֹב עַל צִיּרָה

וַאֲנִי בָּהּ יוֹצֵאת

וְנִכְנֶסֶת עָדֵיךָ.

דְּבָרֵינוּ נֶאֱמָרִים

בְּשֶׁקֶט

כָּעֵת הַזְּמַן לִהְיוֹת

לְךָ.