בסתר גן העדן

אנו יושבים כך,זה ליד זו
ביישוב הדעת,לטוב ורע
בחסות העץ
האילם וסתור הענפים
והנחמד להשכיל

אני מביט בך ונפעם
אז...
גודרות עיני מהר גדר
סביבנו
להקצות לנו פרישת מקום
מן היקום הבורח,דוהר לאין סוף
חלקת אלוהים קטנה
נקרא לה -גן-עדן

אני מביט בך וניגדש
נבוך מרעבון העז,גשר בהיר וחם
אל מתק חמדת עוקץ פנייך
עקצוני בצופים

אני מביט בך כך,מנסה לצוד
את הנחש,ולוחש:
האם תבטיחי לי אישה
לחלוק עימי ורק עימי
את כוח הפיתוי שלך
כדי שלעולם לא תתפתי
להשתמש בו
כנגדי?

ערב רד,חיוכה זוהר בחושך
ואנו כך יושבים
עקוצים פני כולם
מצביטות תשוקתה...
ואני -
איני יודע,איני כבר חש
כי
בין צללי העץ,אורב ממתין לו
גם צילו
של הנחש