חולף וגם נצחי

חולף  וגם  נצחי

החיוך שלך
המוליד בת צחוק על פני
כמו התלקחות אור הבוקר
המפזרת נהרת אש על פני הים
החיוך הזה...
הוא נצחי


הדימעה שלך
החוצבת בנפשי פניני עצב
ומרצפת אותן במורדות התוגה
של הלב
הדימעה הזאת...
היא נצחית


הנשיקה שלך
המערפלת את יומי,סביב מתיקות פיך
כה רכה מסגרתו
הנשיקה הזאת...
היא נצחית


בחיוך, בדימעה, בנשיקה
הבהוב השמחה או העצב הוא נצחי
ונעלם כהרף עין
הכיצד?


כי חוט השמחה או העצב המשוך בהם
מוביל אלינו מן הנצח
את טעמו
זה המאפשר לך ולי
לחוות לרגע חיים
כמו שהם מרכזו של יקום הזמן
ולא נקודה אחת נעלמה
ובלתי נחשבה
לאורך קו האין-סוף


טעם הנצח המוטבע בנו
בחסד ובצלם
הוא,הוא, מתנת הבריאה וסודה
המתנה של אלוהים
לאדם.