מילים שבורות

מילים שבורות על דף
צפות כדוברות
על נהר המחשבות 
שטוחות , חסרות מנוח
מנסות לעגון בי כהייתי חוף מבטחן
גועשות אדוות אותיות 
המתמוססות על הרציף

כמושבות של חידקים 
על צלחת פטרי בה גדלים רעיונות
מתאספות במקבצים צפופים
ואני
סופר אותם כשירים אבודים
הנשפכים לאט,
מוצא רוגע בתבנית.

מה יש ברגע המרוסק
שהוא כל כך שלם