כמוסת הנוחם

כמוסת הנוחם / עליזה ארמן זאבי

******************************

אישוניי, ביקשו אל האור המסמא,

הלמות הלב,

את לחם הנוף המפעם,

הנשמה, את האדם.

האדמה, זרועת מסכות,

דורכת על יבלות.

לוכדת תצלומים,

מקבעת בזיכרון.

שחוק ילדים,

בגב דלתות נעולות,

חיים של ספק...

כמוסת הנוחם 

על שפתותיי,

מניצה שביבי

תקווה.

כול הזכויות שמורות : © עליזה ארמן זאבי

08.02.2021