בסוף

בְּסוֹף יִהְיֶה טוֹב
כִּי עוֹד בּוֹ אַאֲמִין
אַשְׁלִים עִם הַחוֹב
וְשָׁלוֹם בִּי אַשְׁכִּין

בְּסוֹף יִהְיֶה טוֹב
שָׁם הַשּׁוּם כְּלוּם
וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם

אוּלַי הַתְחָלָה חֲדָשָׁה
אַחֲרֵי הַסִּיּוּם

בְּסוֹף יִהְיֶה טוֹב
חָקַרְתִּי בַּדָּבָר
הִלְכָתִי, הַטַּבַּעְתִּי
כַּפּוֹת רַגְלִי בְּחֹל הַחוֹף

בְּסוֹף יִהְיֶה טוֹב
אַתְּ וַדַּאי מַסְכִּימָה
אַפַּטִּימֵי שֶׁכָּמוֹנִי, כְּמוֹךְ
אוֹ שֶׁמָּא תָּמִים
וּתְמִימָה