במבי

בַּמְבִּי הִגִּיעַ בְּתוֹךְ קֻפְסָה שֶׁל 
תּוּתִים.נוֹתְרוּ קְצָת עָלִים יְרֻקִּים,
אֲנִי זוֹכֵר- שָׁחֹר וּקְטַנְטַן.פינצ' ר
זָעוּף פָּנִים וַאֲחוֹתִי קָרְאָה לוֹ תּוּת.
לְעוֹלָם לֹא אָבִין מָה קַשָּׁר אוֹתוֹ אֵלַי.
הוּא נָבַח יוֹמָם וָלֵיל.שֹׂנֵא אֲנָשִׁים
וְיוֹתֵר מִכָּל שָׂנֵא אֶת מִי  -
שְׁבָא לִשְׁתּוֹת אִתִּי קָפֶה.
אֲבָל הָיוּ לִי רְגָעִים בִּלְתִּי נִשְׁכָּחִים
כְּמוֹ זֶה שֶׁאָבִי הָיָה אוֹמֵר
שֶׁבַּמְבִּי וַאֲנִי יוֹצְאִים לְטַיֵּל
תָּכִין לוֹ בּוֹנְזוֹ - וְלִי' סֵפֶל קָפֶה 
וְאִמָּא קָרְאָה לוֹ מִישֵׁל עַל שָׁם
הַשִּׁיר שֶׁאֲנִי אוֹהֵב, וַאֲחוֹתִי
קָרְאָה לוֹ תּוּת,וְאַבָּא קָרָא לוֹ
אֲדֹנָי רַב הַחֶסֶד,
 וּלְיָמִים שֵׁרְתָה אֲחוֹתִי בַּצָּבָא,וּלְאַחַר
אִוְּתָה מִשְׁכָּנָהּ אַל מֵעֵבֶר לַיָּם .
אַבָּא נָטָה אָהֳלוֹ בַּשָּׂדוֹת רְחוֹקִים
וְשָׁם גַּם בַּמְבִּי אָץ רָץ לְחַפְּשׂוֹ -
וְיוֹם אֶחָד הָלַךְ לוֹ - וְלֹא שָׁב 
וַאֲנִי,אִישׁ בּוֹגֵר שֶׁהָיִיתִי -עַם
שְׁנֵי יְלָדִים  - מְחַפֵּשׂ  אוֹתוֹ
בִּרְחוֹבוֹת,מַאֲמִין שֶׁעוֹדֶנּוּ חַי-
סָכַל לְהַאֲמִין שֶׁאַחֲרֵי שָׁנִים כֹּה
רַבּוֹת: כֶּלֶב לֹא שָׁב.שִׁיר לֹא חָכָם.
שִׁיר לא מְתֻחְכָּם.עַל סִפּוּר עָצוּב
וְכֶלֶב בְּשֵׁם תּוּת.