נכתב18/02/2021 21:00 | ענת אגמיאדם עומד על צוק אל מול אוקייאנוס סוער והוא מלא כמיהה ואין הוא יודע למה הוא נכסף אך חש הוא את מעיו בוכים ואת ליבו על סף . הוא עוצם את עיניו ברוח הטובה ומהרהר בהשלכת חייו מטה אל הסוף. מדמיין את צערם של אוהביו . מדמיין . רואה את ליבם פעור ביגונם וכאבם נוגע בכאבו והוא יכול עתה לדמוע ולשאוף חיים אל ריאותיו הוא מביט שוב אל הגלים אדוותם הלבנה כעדרי סוסי פרא מוטרפים המתנפצים שוב ושוב אל החוף הוא אוסף עצמו וסב על עקביו בדרך יעצור לקנות שקית קפה שחור , כמה מלפפונים וכרוב . |