כחלום

ויהי יום, עבר כחלום

ואז היה לילה לפתע.

כמו אז, כן גם עתה,

דבקת אליה, ללא מילה.

ואני עם עצמי זה מכבר,

חותכת סרט מעולם לא תם.

גבשושית קטנטנה נעלמה,

לוחשת אלי בנים,

הן מה שהיה, הוא שיהיה,

אותם מעשים, אותם שקרים,

מעולם לא נואשתי ורק ממרחק,

נראה מי האחרון שיצחק.