צירים

צירים

צירים צירים נושפים בעורף אדמה
צורחים מלוא גרון
את חריקת הנפש בבשר.

יבשו מפרקים ברגבי
מלאו במיי שירה חרישיים
מילים זבות זעם מכלה 
כזפת לשמן חלל ושלף.

ואוסיף ואתאר 
את חריצי הזמן אשר רקעתי בעורי
למלא באותיות שאולי ויתגשמו 
אל תוך שפתי המאובקת.

דם ואדם מזמרים חלום חקוק בדף
שברי הסלע הרודף במעלה ההר