לוֹ

לוֹ /שירה  י"ט אדר ה´תשס"ו

אין עונה את שאלתי
על קיצה של אהבה
בעוד נותרתי שבויה לה.
לו רק נשמע קולי
מבין סבכי מרה,
מבין רחש הזייה
חשכת לילה.
איני עוד לו.
בשלוח קרירותו אליי
רעד חולשתי מולו.
דממתי.
אל נא תאמר אין קץ,
אל נא תאמר קרוב.
איני עוד לו,
אך אהבתי.