זכרונות מספריה

11/03/2021 04:21 | אודי גלבמן

בַּיָּמִים הַהֵם הָיְתָה אִמָּא שֶׁלִּי מַשְׁלִישָׁה בְּיָדִי

כַּמָּה גְּרוּשִׁים לְכַרְטִיס אוֹטוֹבּוּס. הָיִיתִי בֶּן עֶשֶׂר

אוּלַי קְצָת יוֹתֵר וְהִיא הָיְתָה חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת לִי

שֶׁאֵרֵד בִּרְחוֹב גְּרוֹזֶנְבֵּרְג,לְהַגִּיד לַנַּהָג – לֹא לִשְׁכֹּחַ,

וּכְשֶׁאַגִּיעַ לַסִּפְרִיָּה שֶׁאַגִּיד לַגְּבֶרֶת יֶזֵרְסְקִי, וְהִיא

תָּמִיד טָרְחָה לוֹמַר שֶׁכּוֹתְבִים אֶיזֶרְסְקִי וְהִסְבִּירָה

לִי לָמָּה, אֲבָל אֶת זֶה כְּבָר שָׁכַחְתִּי – שֶׁאַזְכִּיר

לָהּ שֶׁאֲנִי הַבֵּן שֶׁל חַנָּה וְשֶׁהִיא כְּבָר סוֹמֶכֶת

עָלֶיהָ שֶׁתֵּדַע מָה לָתֵת.וַאֲנִי זוֹכֵר אֶת מִרְיָם

עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת בְּכֶבֶשׁ הַמַּדְרֵגוֹת כְּרוּחַ סְעָרָה

מְשִׁיחָה בְּאָזְנֵי לָקוֹחָה מְבֻגֶּרֶת, וְכוֹרַעַת

לִשְׁמֹעַ אֶת אָשֵׁר יֹאמַר לָהּ יֶלֶד קָטָן, וְתָמִיד

בְּחֹם אֱנוֹשִׁי סָפוּג מַעַיְנוֹת שֶׁל סַבְלָנוּת

וְהִיא רוֹשֶׁמֶת בְּכַרְטִיסִיּוֹת תַּאֲרִיךְ וּמָתַי לְהַחֲזִיר.

וּשְׁמוּאֵל בַּעֲלָהּ עִם רַעֲמַת בֶּן גּוּרְיוֹן

הֲרֵהוּ מְעַיֵּן בְּנַחַת וּבִמְשׁוּבָה בְּאַגף הָאַרְכִיּוֹן

מְחַשֵּׁב חִשּׁוּבִים, עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹנוֹת,וְאֶת

חִיּוּכוֹ הַחַם ,הַמֵּיטִיב וְהַטּוֹב - אֲנִי זוֹכֵר עַד הַיּוֹם.

וַהֲכִי הֲכִי בִּשְׁבִילִי הָיָה לָבוֹא בְּיוֹם חֹרֶף לְשָׁם

הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בַּחוּץ, וּבִפְנִים כָּל כָּךְ חַם

וְהָרֵיחַ שֶׁל מְעִילֵי הַגֶּשֶׁם מֵאָז, נוֹהֵה אֶל

חֹם תַּנּוּר הַחַשְׁמַל שֶׁבַּצַּד.

מַמָּשׁ לֹא הִתְחַשֵּׁק לִי –

לַעֲשׂוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה.

וַאֲנִי זוֹכֵר אֶת מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם וְהַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ

וְלוֹלִיטָה שֶׁל נָבוֹקוֹב אוֹתוֹ בָּלַעְתִּי בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה

כְּבָר הָיִיתִי בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. כְּבָר הָיָה מֻתָּר.

(