האנשים ההם מפעם

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאֲנָשִׁים הַהֵם מִפַּעַם.

הִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ. תּוֹכוֹ כְּבָרו אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי-

הָעִבְרִית הַנֶּהֱדֶרֶת וְהַמֵּיטִיבָה ,

עִם הָאֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים לְהִתְגַּעְגֵּעַ –

כְּמוֹתִי לְמָשָׁל .

מַקְשִׁיב לְסִפּוּרָיו. נִיחוֹחַ שֶׁל תַּרְבּוּת

שָׁרְשִׁית, נוֹגַעַת

שָׁקֵט וַאֲצִילִי הוּא עוֹמֵד, מְסַפֵּר עַל

מְרִיבַת אוֹהֲבִים.וּבְעֵינָיו אֲנִי רוֹאֶה

אֶת טוּב הָעוֹלָם,אָהֲבָה לַנִּכְתָּב –

לְנִרְחָשׁ שֶׁבַּלֵּב.

וְתַרְבּוּתוֹ שֶׁלּוֹ 

הֵן חַיָּה בְּתוֹכֵנוּ, מוֹזֶגֶת 

שְׂפַת אָבוֹת עִם לָאֹדִינוֹ -

אֶל גְּבִיעַ מוֹרֶשֶׁת

דֶּרֶךְ אַהֲבָה , מָסֹרֶת:

יְהוּדָה הַצְּבִי.

סָלוֹנִיקִי וְהָעִיר הַלְּבָנָה

אני,אשכנזי שכמותי, שגם יידיש בקושי מבין תמיד קינאתי בשמוליק ואלה שהחליפו ביניהם כל מיני " קרידות" כאלה.

ואמש פגשתי במר לדינו עצמו.כל כך מרשים שאין מילים.ועוד אבא של גלי.הדיקציה והעברית. והנוכחות והפשטות. נגנבתי והייתי חייב לכתב!

יאסו, יהודה הצבי!