דע אחר כך

דע אחר כך / יודי מרטון

הרישום האחרון הינו מופת לתכנון קפדני,
רוח המהנדס שבי שלטה במעוף דמיוני,
היכן תוצב הדמות השולטת, היכן העלילה תתרחש,
כיצד יוביל הקו, והקומפוזציה כיצד תשלוט.
והתיכנון הוביל לעיפרון,
והעיפרון נעזר במחק.
והדמיון נחסם לצורך ההתוויה מדוייקת.
והוא הגיע מימין והוא הגיע משמאל,
ופרץ.
היד השתתקה והקשיבה, זורמת לה לאיטה
על מחצלות נייר לבנות,
שאומרות ורומזות - כן כן זה כאן,
זה מפה, לך לשם, אני מובילה לך
את היכולת, אתה רק שופר לתוצאה.
והקריאות רמות והמוסיקה זורמת,
ותוצר נפרץ בונה את עצמו,
ויודע הוא שגם בלי תכנון עדיין אפשר,
ומסתכל על מעגל החלום מדמיון האחר
שהגיע ובא להגיד, כן זה אני - זה רצף התת מודע שלי,
היצירה ההשראה הינה ללא כל תסכול
של ידיעה.
כי הרוח ניצחה, את ההחלטה,
ואין אני מופתע.