דייגים

אל תראו אותי שאני ליכודניק עם שרשר וכיו"ב, אני מתנגד לצייד, דייג וכף רגלי לא תדרוך בקרקס עם חיות.

[למרות שאני לא סובל כלבים וחתולים...].

פעם, ברגע של חולשה, חברי מילדות שכנע אותי להצטרף אליו לדייג ברציף בנמל הישן של ת"א. הסכמתי בתנאי שכל מה שתעלה חכתי, אני משליך חזרה לים.

וכך אנו יושבים בשלווה ובנחת, חכותינו במים ואנו לוגמים לאיטנו בירה צוננת[שלי הייתה "מחוזקת" באיזה שני שוטים של וודקה].

לא יודע אם זו הבירה, אבל החלטתי שהגיע הזמן לטלטל אותו קמעה.

"שמע י' " כך אני אומר בשקט. "החלטתי להתגרש משתחיה. כבר חודשיים שהיא אינה מדברת איתי"

י' החליף את היד האוחזת בחכה, פנה לעברי, לגם לגימה ארוכה וסח: "כדאי שתשקול שוב את ההחלטה שלך – היום קשה מאוד למצוא נשים כאלה....". אמר והמשיך לצפות במצוף של חכתו. ©