זר ומוכר

שבוי באור, צורח

כאילו מחזיק בעבורך

ימים חלפו

כאותם עלי כותרת, הנישאים ברוח

הספר שאת קוראת, פשוק הפוך

כמו ירכייך אי- אז

בחול, עת ערבית

ולעזאזאל, לעזאזאל כולם

יהירות הגוף המתנשא

חידודי שדייך

קנאתי השמש  החודרת

תרועת הגוף

תועה ותוהה נפלאות

זה היער הנפלא, בינות

המשעול לנתיב האהבה

זר - ומוכר

יודע  אותך.