אשליה

וזו אותה דרך

סוגה בשושני העבר

זו אותה תקווה

ששוזרה בתוך נחיל דבורים מתקתק

עייפות כרונית שעוטפת 

מתאמצת להיזכר בשוחות העבר

קוראת לי להגיע עכשיו

לראות מי אני מתבוננת בתוכי

רואה שאלותי ללא תשובותי  

לוויתי עצמי לשערי הטומאה ואמרתי די לנשמתי הנגועה חציתי שבילים עמוסי חרטה בהם ידעתי את הדרך כשאני עצמי כובשת  את האשליה כי שם זוכרת את שאיבדתי בדרכי חזרה .