נֵר נִשְׁמָתָהּ

נֵר–נִשְׁמָתָהּ / שַׁמַּאי אֲרְמָּן
**********************
מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ
וְהָפְכוּ נְחָלִים... וָואדִיּוֹת
וְאֶרֶץ.. גּוּפָהּ... יַבְשָׁה.
נֶפֶשׁ נִרְעֶדֶת בְּגּוּף נֶאֱכַל,
רַק רַעַשׁ הַמָּוֶות, 
מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם.

מֵעַל תַּחֲרִיכֵי אֲדָמָה קְפוּאָה,
מִן הַחוֹשֶׁךְ, הִיא בָּאָה אֵלַי,
מִשָּׂדוֹת רְחוֹקִים וְשָׁמַיִים נוֹשְׁקִים.
וְהָיוּ עִגּוּלֵי עֵינֶיהָ, בָּרָק מַלְאָכִים
וְאִישׁוֹנֶיהָ מְרֻחָקִים
וּדְמָעוֹת שֶׁל מָוֶות
נָצְצוּ לְכָל עֵבֶר.

רַק  אוֹר–נְגוֹהוֹת פָּנֶיהָ,  
זָרַח לָנֶצַח.
נֵר–נִשְׁמָתָהּ.

יָא מָאמָא,

חַיַּי.

עַכְשָׁיו עָצוּב

לִי.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן
28/4/2021