נקמת דניאלה*

בבוקר התעוררו זרים במיטתה

לא ידעה את שמם

רק פישקה ירכייה לקבלם,

בעזוז  חדוות נקמה

דניאלה,

שנים המתינה, נזירה באהבתה

לא הסבה ראשה, רק הלכה ויפתה

ועת החלום התגשם, לכאורה, לכאורה

באה רוח אלוהים, וקטפה את אהובה

דניאלה,

סדיניה הוצפו ריחות נוכרים

בשפתיה,בטנה, ירכייה, חגגו ח'רמנים

לא ידעה אהבה, גם לא תשוקת אביונה

כלתה בגופה, למתאווים זמניים

דניאלה, נקמה

קראת תיגר על עולם החסידים

פיתתה כל אברך מזדמן למחול זיונים

לא בחלה ברב,בעל או , עול ימים

כמו מצווה בעלה אותם

ללא רחמים

דניאלה, לבה ער

ועינייה- כתמים מתים

*יד וזכרון לדניאלה, שעזבה, בודדה,בארץ זרה, ללא ניחומים