תשליך*

תחילה, היו ריסים ועיניים

אחר, אצבעות מלטפות

משם- נדידה לשפתיים

אמרה,

"הכי טוב, פשוט לעשות טוב

וגם כשכואב, אפשר לאהוב"

ו-אהבתי

הכול אצלה בשידה, מסודר לתפארה

שעון מעורר,אגרטל ארוך צוואר, ספר, עט

העגילים שהסירה ומכמני לבניה

אמרתי- שאלתי

האם גם-

עבר, הווה, עתיד?

שאלתי,

לאן נמוגות האהבות האוזלות?

השיבה, מחייכת

"הן מתגיירות

לגעגוע, זיכרון וצלקות"

חזרתי ואהבתי

הייתה לי מרפא עת סער

בעוד אני מנסה

להסתיר

סימני תפרים  וכאב,

הסיטה הווילון...

רסיסים של סוד

נחתו עם הגשם הדק

כמו, הפרחים שנשכחו בחמת יום

והיו, למסמרים פוצעים

כמו שכחתי, החיים חיית טרף

אך, מעבר לקו הכאב, גם טעמי  דבש

עכשיו מתרפקים אהבה

כמו הגלים

לחוף

נשכח החול החודר

המלח המר, מר

עכשיו- תשליך

מבעד,

חדרו טיפות אור

פקחתי עיניי

והינה בוקר- פעמיים כי טוב.

*יום אחד, החיים יחלפו לכם מול העיניים-

תוודאו, שיהיו שווים צפיה"- ג'רארד ויי