דורכת כפות רגליי בסבך מבטיך
בהונותיי ממששות מילים מסורבלות  
מבין חרכים מציצות אהבות מתעתעות
מושיטות  מסכות.
אתה פולש, מגיש לי שמש זהובה וחוף
כן ציור יחיד ניצב  על חולות,
בם תולים מערומיך, עורות  שפשטת
לוטשי ערגה מְפַסֶּקֶת להט שמיים
צרחות של שחפים מרוקנות הברות.

 

מלודי אמילי