הילדות של אלף תשע מאות שבעים24/05/2021 16:14 | אודי גלבמן
הַיְּלָדוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים
הָרוּחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ נָגְעוּ בָּהֶן וְיָפְיָן דָּהַר מוּלִי.
נוּרִית שֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתִי מָתַי סוֹגְרִים אֶת הַיָּם
וְרַצְתִּי אִתָּהּ הַבַּיְתָה כִּי הָיָה מִשְׂחָק עִם
מֶגִּ'ק ג'וֹנְסוֹן וְקָארִים עַבְּדוּל גַ'אבָּאר
וְהִיא שָׁאֲלָה אִם אֶפְשָׁר עִם קְצָת פָּחוֹת
סְפּוֹרְט וּקְצָת יוֹתֵר אַהֲבָה וְעָנִיתִי לָהּ
בְּוַדַּאי, אֲבָל רַק נִרְאֶה אֶת בּוֹקָה נֶגֶד
רִיבֶר. לֹא, מַארָאדוֹנָה טֶרֶם הָיָה –
וְהַבִּיקִינִי נָשָׁר מִמֶּנָּה. בְּגוּפָהּ נָגְעוּ
חוֹלוֹת הַיָּם כְּמוֹ אֶלֶף פְּנִינִים וְגַם יָדָי
סוֹבְבוּ בָּהּ כִּמְשׁוֹטֵי סִירוֹת נִכְחָדוֹת
וּפָנֶיהָ הַמִּתְאַדְּמוֹת חוֹזְרוֹת אֵלַי מֵעֵת לְעֵת
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהָיְתָה יָפָה מְאֹד, אֲבָל אָז
לֹא שַׂמְתִּי לֵב. רַצְתִּי עִם הַחַיִּים. הֵם רָצוּ
אִתִּי. חוּט הַמַּטָּרָה קָרוֹב הַיּוֹם יוֹתֵר מִתָּמִיד.
הַגַּעְגּוּעִים שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ. הָאֹשֶׁר שֶׁל
לָגוּר קָרוֹב אֶל הַיָּם.הֲקַלּוּת הַמְּרַפְרֶפֶת
שֶׁל גַּעֲגוּעַ לְלֹא כְּאֵב. נִפְלְאוֹת הַהַחְמָצָה. |