מסך שקוף

עמדה מול מסך שקוף.

מביטה מתוכו אל האינסוף.

איש לא היה שם. ריק. 

קיוותה שהפעם לא תתבדה.

הביאה איתה את הסרט האדום,

אשר אסף את שיערה השופע.

ענדה לכבוד הארוע מחרוזת פנינים.

לא ידעה איך זה יהיה מוצג בצידו השני של המסך, זה הריק.

והנה אט אט הוא מתקרב - לא מודיע.

נראה הרבה יותר קשיש מגילו, עצוב מעט,

אבל הוא כאן .

והמסך לבש בגדי מלכות כחופה הסתיר את שניהם יחד, למרות שקיפותו.