אתם, אתם המשוררים - לבמת הדיון

לא יכול אדם להיות שלם לפני שיעמוד במבחניו של העולם, הנסיון נקנה בהתמדה ובמעש, ומעוף הזמן משלים אותו

אתם, אתם המשוררים של הדור הבא, אני כבר הבנתי את זה, בהתחלה לקחתי אתכם בערבון מוגבל אבל עכשיו זה סופי.
מנסה לעבור את מבחן העולם, לא תמיד מצליחה 
מנסה בהתמדה ומעש - ומקווה שמעוף הזמן ישלים -לא תמיד זה קורה

 המילים שלכם דואות באוויר כמעוף הציפור ומגיעות אליהם בקלות, נכנסות לתיבה מהודרת עטופה בנקודות, כיאה לבגד חדש ויפה. אני חשה בשירה הפילוסופית שלכם, לעיתים שירים שאני בכלל ל א מבינה, אתם בוחרים את המילים בקפידה ייחודית מלחימים ומעבדים, את השיר מדקדקים  ואני מאבדת את המילים.
את המילים שלי אני מוצאת בדרך כלל ברחוב או על הכביש או הרוח המבדרת שיערי לוחשת לי אותיות ואז אני מאבדת את הכוון לא יודעת האם זה להתחלה או לסוף גם אם אני חולמת בשפות, המילים מתפזרות...כמעט כמוני.

אתם האלתרמנים והביאליקים ואתן, הוולכיות של הדור הבא ואני, בוכה את השירים שלי בחושך ולא מוציאה לאור,

לא רוצה שום ליטוף,גם לא עולה על קו 320 לחפש את הכתף, מכירה רק קו אחד והוא מוביל לסוף העולם,

שם, מהאבן הקרה, לעיתים אני שואבת מילים , גלים גלים בעוד אתם שואבים את המילים ממקור מים חיים.
אתם מחבקים עולם ומלואו בשפה יפה ואני מחבקת עולם סופי בין נשמות תועות.
את מילותיי אני מוכרת בחינם למרבה במחיר

אבל אין קונים ואת הספרים שלכם

אני יודעת שיהיו בשיעורי הסיפרות של הדורות הבאים,

או בצומת חיים.
אולי אתחיל לפסל.

~

"אֵינֶנִּי מְשׁוֹרֶרֶת"
    
אֶת כֹּל הָאוֹתִּיוֹת
מַעֲבִירָה דִּירָה
לַחֲנוּת הַסְּפָרִים הַקְּרוֹבָה
אוֹת וְעוֹד אוֹת
עַל מַדָּף מַנִּיחָה
חוֹרֶתֶת אוֹתָן בְּזִכְרוֹנִי
אֵינֶנִּי מְשׁוֹרֶרֶת
לֹא מִתְחָרֶטֶת.