כקרח...הנמס ביום לוהטהתמוססת באצבעותילא הותרת בי זיכרון,לא שרידהותרת כאב צרובשל מה שהיה ואינו עוד.והוא...כנטיפים תלוי בלבביפוצע מרבד אהבתיומטפטף מתוכו,מתוכיכקרח,ביום קיצי.©