סובב לו הגלגל- מאור לאור*

נולד עם האהבה הראשונה

עם פרץ הלבה הגועשת

הזריחה

הלילה 

ההשכמה

עננים מחייכים שייטו בשמים

כמו הארה עת לידה

עת לידה

בקיעה לאור הגדול

עד- יתם ואנו , לסוף הימים

מכה בישבן, פוקחים עיניים

מיללים

כמו יודעים, מסע ארוך לפנים

מברית שמונת הימים,

לאש - בין הביתרים

אט אט צומח העצב

החיוך כואב בלילות

השנים נספרות לאחור

כל  הדלתות , הנעולות

המקדשים ננטשים לאיטם

חלקם לאור יום, אחרים- בחשכת ליל

בזריחה, תמיד קריצות על המים

לשמר תקווה, ליום חדש

רק המתים- חרשים, עיוורים- ללא מנוח

*נכתב בעקבות :

"ברחם אמנו מזומן לנו כבר התכריך,אשר גדל עמנו מראשית

ואנו באים לעולם לבושים בתכריך זה, לפי- שבאים אנו לדרוש לנו קבר"

מתוך   הספר      -  "הקרבה" "נאמנות"Divotion

אשמח אם תביעו דעתכן-ם ותשוררו בעקבות הציטוט כי-

הבל החיים וכולנו בני תמותה, בסופו של דבר