משואת קיץ

שיר המעלות, לאלה  הימים והלילות

לילות  וימים  ארוכים של קיץ

עת הרוח נושבת בין ביתרייך

וכידון השמש נושכת , בינות ירכייך

האור הגדול, ממשלתו באוהבים

להט התשוקה, ממלכתו הלילות החמים

רינת הגוף,  ממריאה לשמי עליונים

נושם תלתלייך, כבאהבת נעורים

גופך מחייך שבע רצון, פרי ערגת אוהבים

כניחוח האפרסק בזה הקיץ, חסר רחמים

חלב חיטה ודבש אשביעך, לילות כימים

עבד לחציפות שדייך ופאר שערייך, השערים

נושק לעליונים וכבר מתגעגע , לאלה השיפולים

ספרייה עשירה של טעמים, טעמים

את במדף העליון של האהבה

ויהי ערב, ויהי בוקר- ותעל המשואה!