שיר שאמא לימדה לכתוב

אִמָּא תָּמִיד הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִי יֵלֵדְּ'קָה מִיינער,אַל תִּתְיַגֵּעַ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה
בְּחַצְרוֹת נִדָּחוֹת שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵלּוּ מִן
פַּחֵי אַשְׁפָּה הֻצְּבוּ בִּמְבוֹאוֹתֵיהֶן  -
קַח לְךָ כְּלוֹנְסָאָה בּוֹדְדָה אֶל פִּסַּת הַדֶּשֶׁא בִּנְוֵה הַקָּטָן אוֹתוֹ הוֹתִירוּ לְךָ
אִמֵּךְ וְאָבִיךְ, שֵׁב וֹחָשׁוֹב אֶל הָעוֹלָם
וְהִתְיַגֵּעַ וּכְתֹב אַתְּ שֶׁמְּפַּעֵם בְּלִבְּךָ
לְלֹא חֲשָׁשׁ וּלְלֹא מוֹרָאָ. הֱיֵה עֶבֶד נִרְצָע  לְטוֹבַת הָעוֹלָם אוֹתוֹ תִּבְּרׇא לְעַצְמְךָ.אַל תִּשְׁכַּח מְאַיִּן בָּאתָ.מֵעוֹלָם
שֶׁהָיָה וְאֵינֶנּוּ. הַכִּכָּר לְיַד בֵּית הָעִירִיָּה הַיָּשָׁן עֲדַיִן שָׁם לְהַאֲצִיל עָלֶיךָ זִכְרוֹנוֹת
וְדִבְרֵי חָכְמָה אוֹתָם שָׁמַעְתָּ בִּרְבוֹת הַיָּמִים . לֵךְ אֶל בֵּית הַבָּאִים בְּעוֹלָם הַנֶּצַח,עַמּוֹד מוּל אֲחֻזַּת הָעֵד שֶׁל הַזַּמָּר שֶׁאָהַבְתָּ וְהָפֵג אֶת שִׁמְמַת הַיּוֹם
וְאֹבֶךְ הֶעָנָן וְסַע לְאַט וְתִבְנֶה לְךָ בׇּיִת -
מִקְדָּשׁ מְעַט לְשִׁירִים קְטַנִּים רַעֲיוֹנוֹת
גְּדוֹלִים וַאֲהָבוֹת שֶׁל אֶמְצַע דֶּרֶךְ לֹא נִגְמֶרֶת.