שם , צומח שקט

שם במצולות  ,  צומח שקט

כמו העצב  הבוער  בתוכך

כהרי הגעש בגרעין האדמה

לוהטים במים הכחולים, השקטים, לרעש

לא יודע לכתוב את השביל

את שברון הלב

ואולי, 

אולי לא הייתה כלל אהבה

פעם היית לי כנפיים

במקלך חציתי את הירדן

בך לארץ לי בחרתי

עד כי, באו המרגלים הרעים

בסוף אתה עדיין , ילד מאוהב

כמו פעם, בסתרי היסמין בחדר המדרגות

 עדיין שומע - 

הלמות לבך, בכפות ידיי

אכן, לפעמים אני ילד

את, תמיד אישה

האזינו השמים-

אני מדבר אותה ,  א  ה  ב  ה.

אהבה.