אחמוד גם אותך

אוֹהֵב שֶׁאַתְּ לוֹחֶשֶׁת לִי
מׇצְּחִקּוֹל.
וַאֲנִי כְּדְגִיג מַחְמָד לָכוּד בָּרֶשֶׁת
אֵין אֶרֶץ לִבְרֹחַ אֵין מָקוֹם לְהִטָּמַע
רַק גַּלִּים לִנְדֹּד עִמָּם לִמְעַרְבּוֹלוֹת
שֶׁל חֵשֶׁק וַאֲשֶׁר לִי וְגַאֲוָתִי
רוֹפְסִים מוּל 
דַּעֲתָנוּתֵךְ
 וְכָל הַשְּׁאָר.
מָה דִּבַּרְנוּ.מָה חָשַׁבְנוַּ
הַבֶּאֱמֶת הִתְרוֹקֵן הָעוֹלָם
מִנְּכָסָיו.אֵלֵךְ לָאֲגַם שֶׁאָהַבְתִּי
אֶשְׁטֹף עַצְמִי.אֶקַּח אֶת הַסֵּפֶר
שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב.
אֶחֱמֹד לִי אֶת הָאוֹתִיּוֹת
וּבָהֶן דִּבְרֵי חָכְמָה.
בַּלַּיְלָה,טָעוּן בְּמִשְׁקְעֵיהֶן
אֶחְמֹד גַּם אוֹתׇךְ.