סיכוי03/07/2021 20:16 | אלירון יעקובי
אני כמעט ולא מצליח לנשום,
כשידי הרועדת מתחילה לרשום,
את רחשי הלב.
מבטים נזרקים - ימין ושמאל,
טובעים עמוק בצבעי המכחול,
וחולמים בך להשתלב.
ואני בגן עדן.
אחרי הורדת עול ואבן,
מלבי.
בשביל שנסלל מחדש,
השברים מתאחים בפריחת המקדש -
תחת כנפי אוהבים.
השראה שנולדת בדפים ריקים,
מקרבת סיפור ממקומות רחוקים,
ושוללת חיקוי.
לכל מי שחלם בין כריות השינה,
להצטנף יחד עד תום ימי הזקנה,
קיים מעתה סיכוי. |