שיר קיץ

שִיר קָיִץ /עידית אורדן

בַּקָיִץ, בַּיוֹם וּבַלַילָה חַם.

בּוֹאוּ נֵלֵךְ לַיָם.

נְטַיֵּל יְחֵפִים עַל הַחוֹף.

וּצְדָפִים לְאוֹרֶךְ הַחוֹף נֶאֱסוֹף.

בַּקָיִץ סַנְדָלִים וְגוּפִיָה נָחוּץ.

חַם מְאֹד בַּחוּץ.

נִשְכַּב לָנוּ בָּעַרְסָל בְּנַחַת

עִם פֵּרוֹת צוֹנְנִים בַּצַלַחַת.

בַּקָיִץ, בַּעֶרֶב, נֵשֵב בַּמִרְפֶּסֶת.

רוּחַ נְעִימָה נִכְנֶסֶת.

בַּחוּץ עָדַיִן אוֹר לָרוֹב.

יְלָדִים מְשַׂחֲקִים מְאוּחַר בַּרְחוֹב.

אַרְטִיק, קַרְטִיב, תִירַס חַם

נִקַּח אִתָנוּ לַיָּם.

נִפְרוֹשׂ מַחְצֶלֶת עַל הַחוֹל

וְנֵשֵב לָנוּ בַּצֵּל לֶאֱכוֹל.

בַּקָיִץ בַּקָיִץ כֻּלָנוּ נַזִיעַ.

מַזְגָן יְקָרֵר וְיַרְגִיעַ.

מַתָי מַתָי סוֹף הַקָּיִץ יַגִיעַ?

דַי לִי מֵחוֹם הַשֶמֶש בַּרַקִיעַ.

קָיִץ קָיִץ לִי וְלָךְ.

קָיִץ קָיִץ חַם וְלַח.

שיר קיץ קליל

שיפה בו הצליל!