זו העת לקום / מוקדש לבני אליאור

זו העת לקום/עליזה ארמן זאבי

**************************

זו העת לקום, ללכת,

לנוע בשבילי החיים,

להפרד מן המוכר,

לגעת בזר.

זו  העת לקום,

לפרוש כנף, להמריא,

לחתוך את השמיים.

כול חיי, חלמתי את הרגע,

כול חיי, יראתי מפניו,

בבואו, חפצה נפשי שיתאחר.

הענקתי זמן לזמן,

חצה גבולות,

במועדו, ניצב על סף דלתי.

ידיי קפוצות,

ליבי מתפורר,

עיניי נתתי בבכי,

נפשי, אין בה נוחם.

גם כי אפרוש ידיי, אשחרר,

לא אחדל לאהוב,

להאחז, לקוות ...

בן ...תן לחלומות,

להוביל אותך מעלה,

ואני כנדונה למוות ...

מונה ימים,

לוקחת נשימה ארוכה ...

כול הזכויות שמורות : © עליזה ארמן זאבי

15.7.2021