לא ט"ו באב*

א.

היא-

אנא פנה דודי

רוחו מרחפת על פני אהבתי

דלתות גופו מסרבות אני

אנא- דודי

שאלתי, למה האהבה נגמרת

בגידת היותה בושם  מדומה, מאכזבת

נותרתי עם הלחישה הרכה

להיכן,  להיכן פנתה האהבה?

ב.

הוא-

לעולם יהי בוהק ברק השזיפים

עת ירכייך צילצלו ענבלים

והיית חותמות אהבה בי

בימים בהם היית  ,  מלכתי

ראי, לא שומעים הד החול הנופל

אך לעד, טעם פרי הדום בגופי

אני חייל פליט של אהבה 

גם עת שתקתי, במחולות התשוקה

ג.

הוא והיא-

יש מפתח גם לגבי המדבר 

שערים גם לחוף שלנו, הנסתר

נחזור , את-אני , אנו- כל האהבה

כצדפים  לחוף, לאחר  סער התשוקה

כל עולם הקולנוע בך- בי

כל  השירים כולם חקוקים בנפשי

אל תשאלי מה זאת אהבה

לא אשאל

*י"ב באב דווקא, ארץ אוכלת משורריה.