נחרצות

לבלבו חיי

בתוך עיסת המזונות שאכלתי

את הכסף חסכתי

ואת הבית קישטתי

הפרחים בחצר קידמוני

כשציפורים חגות

נוגעות בצמרות העצים שגבהו כל כך

פיסת אלוהים הקטנה לי כאן

ואני צבועת שפתיים תרה אחרי מחזריי

שמלתי פרחונית

רוקעת בעקב נעלי

נחרצת

בהליכתי בבואי ובלכתי 

אני באה

כוססת ציפורני חיי