שיחה עם שיר

שִׂיחָה עִם שִׁיר /עידית אורדן

שִׁיר, מָה נִכְתֹּב הַיּוֹם?

שִׁיר אַהֲבָה, שִׁיר עַל שָׁלוֹם?

שִׁיר כּוֹעֵס אוֹ שִׁיר שָׂמֵחַ?

אִם לֹא אֶכְתֹּב חֲרוּזִים

אַתָּה תִּהְיֶה לִי שִׁיר?

וְאִם לֹא אוֹסִיף דִּמּוּיִים

הַאִם תַּסְכִּים לִהְיוֹת שִׁירִי?

שיר: אֲנִי אֶהְיֶה כָּל מָה שֶׁאַתְּ תַּחְלִיטִי

אַךְ דְּעִי שֶׁעָלַיִךְ לְהַבִּיעַ מַחֲשָׁבָה,

לְבַטֵּא אֶת רִגְשׁוֹתַיִךְ

אני: אוּלַי תֵּאוּרִים?

חֲרוּזִים מוֹסִיפִים מַנְגִּינָה

שיר: לֹא תָּמִיד מַנְגִּינָה נְחוּצָה.

דִּמּוּיִים הֵם דִּמְיוֹן

הַמִּלִּים זוֹרְמוֹת אֶל הַדַּף כְּמַיִם חַיִּים

הַדִּמּוּיִים אוֹתִי מַעֲשִׁירִים .

אַתְּ יְכוֹלָה לְהוֹסִיף לִי כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁל דִּמּוּיִים.

אנ: אַךְ חָשׁוּב מְאֹד לָדַעַת

בַּקּוֹרְאִים שִׁיר חַיָּב לָגַעַת.

כִּי שִׁיר הוּא לֹא רַק מִלִּים

לְשִׁיר יֵשׁ תֹּכֶן וּמַשְׁמָעוּת.

שִׁיר הוּא כְּמָזוֹן לְנֶפֶשׁ.

אֲנִי כְּשִׁירֵךְ

אֶהְיֶה יְדִידֵךְ

תָּמִיד לְשֵׁרוּתֵךְ

בִּי תַּבִּיעִי כָּל מָה שֶׁבְּנַפְשֵׁךְ

בְּכָל צוּרָה וְנוֹשֵׂא תִּתְקַבֵּל בַּקָּשָׁתֵךְ.

שִׁירִי הַיָּקָר לִי מְאֹד

לִי טוֹב וְנָעִים עִמְּךָ לַעֲבֹד.

אַתָּה לִי כְּמָּזוֹר, לְהַצִּיג רֶגֶשׁ וְהַגִּיג

אַתָּה לִי חָבֵר וְיָדִיד.

חֲפֵצָה שֶׁכָּךְ יִהְיֶה תָּמִיד.