חוזר מהים*

חוזר מהים

שם ראיתי שמש

מתנה אהבה

עם נערה בביקיני תכלת

עלומיה פורצים, כולה מחמדים

בוהקת בענבר גופה השזוף

בצבע הדום , כמו  מתת כישוף

פושט יד למראות מפזזים

לעולם לא אגיע עדיה

נוצר בשורת מחול פסיעותיה

על החול

מכה בכדור הקטן, השחור

לו רק נטתה חסד לי, בסער האור

נושם בעיניי את המראות הנפלאים

עדי שקיעה ועננים בורחים

עתה, חוזר מהים

בגופי חול למזכרת, מראות ביקיני תכלת

סימני פסיעות  בחול

מראות קיץ בתל-אביב, חטאותיי, מי ימחול?

אני, עיניים ועוד עיניים  מציירך,  באין מכחול

לו רק... הייתי שמש לרגע

לו רק יכולתי להיות , עד דלא-ידע, מרבדי  להטך

הייתי מתגייר לגופך

מוחא כף, מפליג חמדתך.

*מאחר ופלשתי 

  בעוונותי לנחלת אודי, אני מקדיש לו השיר.