בערב סתיו על קצה ענף

 ציפור צייצה מסר שלחה

 לעבר אחת ממין זכר

 חיזור מוכר וכה אכזר.

 

 הניד ראשו זה האחד

 כמה יפה ודי נחמד

 ומה מחניף ואף מקרי

 מכל העץ,דווקא אני?

 

 ציפור יפה גאת מראה

 טוותה חוטים ולא תרפה

 ובקול ענוג ומלא רוך

 ראשה קירבה ליטוף תיצרוך.

 

 הבין ענין פרח ליבו

 שילבו כנף,לאחו עפו

 הילת רעות הקן עטה

 קול גילה דיצה וצהלה.

 

 חתכו רקיע לגבהים נסקו

 ליבם כמנועים רעמו

 עבים שטים סוגי ורדים

 מצע מרהיב לנאהבים.

 

 פתאום שברה שינתה כוון

 לטובת אחר ללא ציון

 חשב ליבו,שיחרר אנחה

 היום אין מתים מאהבה.

                                         כל הזכויות שמורות©