לואיז

ראיתי גל מתנה אהבה את החוף

מסתער בחרי אף

כמו עונג עוללות הלילה

בבוץ, במטעי התפוח בהרים

לעולם גם, הלילה בסתיו הקר ללא מחסה

תחת חופת שדרת ערמונים  בזהב שלכת

בין בצורת הלב לבציר הגוף

מסע אהבה בנפש הומה , מתייסרת

ב.

עת תשלום, כמו חוב השמש לאדמה

הים לירח במילואו

חמת תמוז לפרי הבשל

אהבתי- הפצועה

סודות גופך, כחדוות המציאות 

בשוק בפשפשים בפריז

שפתי הפטל הפשוקות

מתפללות חסדי תשוקה

צועד בשטיח האדום של חסדייך

את המנצחת , את לי הבחירה

ג.

רוך העשב בצידי הדרך

צליל פעמוני העדר

חלקת ירכייך הסמוקה

לבי, הממריא אהבה

שירת העדנה בלבי המתגעגע

רינת ענבלי פורקן האהבה

ברק השמש העולה בעירום המתלהט

רחובות החמדה

ד.

נטעים של ערגה בנו זרועים

כמו מבקשים להותיר לגעגועים לפרוח

כוידוי הכואב-

שלא ייכתב לעולם

חוזר מנמל החיים

נושא אות קין של אהבה

נע ונד בארצותייך, את

בין קדמת עדן , למבוא סדום העשנה.

ה.

ולעולם, לעולם לא שכחתי, לא אשכח- מה שהחוף הבטיח לגלים.