לִרְעֹב וְלִצְמֹא

לִרְעֹב וְלִצְמֹא

לֹא חָדֵלָה

לִרְעֹב לְךָ,

כֹּה צְמֵאָה

לִרְווֹת אוֹתְךָ.

כְּכָל שֶׁאֶשְׁאַב אוֹתְךָ לְנִשְׁמָתִי,

עֲדַיִן צְמֵאָה נִשְׁאֶרֶת .

כְּמוֹ בְּגַן שֶׁל סַחְלָבִים,

מַזְלִיפָה טִיפּוֹת בֹּשֶׂם

חוֹרֶשֶׁת בְּךָ תְּלָמִים

בְּצִיפּוֹרְנֵי אַהֲבָתִי,

מְחַבֶּקֶת, עוֹטֶפֶת

וּמְעַבֶּרֶת אֶת הַמִּלִּים

וְאִלּוּ אַתָּה - 

כְּלַהֲטוּטן שֶׁל אֲהָבִים

עֹשֶׂה בִּי קְסָמִים

צוֹבֵעַ עֵינָי בְּיָרֹק 

בָּהָמוֹן אַהֲבָה

וּמוֹסִיף וַקְס

לְמַעַן תִּשָּׁאֶרְנָה בּוֹרְקוֹת.

שׁוֹבֵר לִבִּי לִרְסִיסִים

וּכְמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹסֶפֶת בַּיָּם צְדָפִים

מִיָּד בְּתֹם סְעָרָה

אַתָּה אוֹסֵף

אֶת כֹּל הַשְּׁבָרִים וּרְסִיסֵיהֵם

וּמַרְכִּיב אֶת לִבִּי 

מֵחָדָשׁ בְּאַהֲבָה.

~