ראשון אפור בתל אביב

יוֹם רִאשׁוֹן בְּתֵל אָבִיב הוּא הָאָפֹר הֲכִי יָפֶה שֶׁיֵּשׁ

אָפֹר יְפֵהפֶה שֶׁל צִחְצוּחַ הַחֲרָבוֹת כְּאִלּוּ. אֲנִי יוֹשֵׁב

עַל הַסַּפְסָל שֶׁלִּי מוּל בֵּית הָעִירִיָּה הַיָּשָׁן וְחוֹחֶם עַל

סֵפֶר חַיִּים דִּמְיוֹנִי וְאֵין כְּבָר חֻלְצוֹת בֵּית סֵפֶר אֲחִידוֹת

וְאֵין יְלָדוֹת שֶׁתַּעֲבֹרְנָה בָּסַךְ וְאֵין חֲלוֹמוֹת נוֹדְדִים.אֲבָל

יֵשׁ לִי עֲדַיִן חֲלוֹם לַחְתֹּם עָלָיו כְּהַקְדָּשָׁה לַדֶּרֶךְ.