נוכח חוף אכזיב

זוהר הבוקר פרץ אל טללי הדשא

כמו צחוקך המתגלגל בהלל האור

החושך נבעט בעוז מחמת השחר

מטפס כמו שודד , במעלה הנעור

כמו השמש ביום חורף , מבעד לקרעי עננים

פורצת בחרות חסרת מעצורים

ידייך במעלה ירכיי

ז'אן דארק של יהירות נסערת אהבים

קרני השמש והרוח רקדו בגלים

רגלינו היחפות השתרגו בחול

זמר מכאן ומשם המיה

צווחות השחפים וביאת התשוקה

בי  את , הד שיח לוויתנים

עליצות הדולפינים

נהמת אימא לביאה

כל אלה את - אהבה

קסם התכלת היה בכול מכול

פושטת שמלתך כרוח הסתיו בעלים

חופי זהב נקראים בבשרך

ענבלים נוגנים ,יחמת גופי, בגופך.