אלול של צמא

אלול של צמא / עליזה ארמן זאבי

********************************

הרוח, לא נושב במעלה בית התפילה,

מתמהמה ניחוחו של עץ הגויאבות

בנשמת אפי,

פירותיו, לא מכסים מדרכת,

כמו רחק בורא !

דוממת משאון החול,

נפשי, ערום ועריה,

נוברת בכיסי חטאיי,

מחפשת קורטוב אמת.

עוצמת אישוניי,

מביטה לימים בעיניים,

לא מסתתרת,

סופם להתבהר.

תלויה  על חוט השערה,

אדמה רחומה אוספת מאמיניה,

סוככת רשתה,

מתנשמת מעגלים.

למסע הזה יהיה סוף טוב !

אבא, אל תעזוב לי את היד,

לא עכשיו  ...

אלול של צמא.

כול הזכויות שמורות : © עליזה ארמן זאבי

14.8.2021