מקום אחר ללכת

יֵשׁ וַאֲנִי קָם בַּבֹּקֶר, משיחַ לְעַצְמִי שֶׁזֶּהוּ –

תַּם עִדָּן, וּמוּטָב וְיִתְנַהֲלוּ חַיַּי בְּלֹא

הַכּוֹאֵב וְהַמֵּעִיק וְהַמַּתְסִיס וְהַמֵּעִיר וְהַמֵּאִיר

וְהַמְּיַסֵּר אוֹתִי בְּזִכְרוֹנוֹת . עָיַפְתִּי וְלֹא אֶכְתֹּב עוֹד-

וַאֲדַוֵּשׁ וַאֲקַשְׁקֵשׁ וַאֲחַיֵּךְ אֶל כְּלָבִים בַּשְּׂדֵרָה

אָזמִין קָפֶה וְעוּגָה. אִישׁ פָּשׁוּט. אִישׁ תַּם.

וּמָה יִוָּתֵר אָז לְעַצְמִי. וּמָה? הֲיִשְׂרֹד הַכְּאֵב

בְּלֹא שֶׁאוֹשִׁיט לוֹ יָד מְנַחֶמֶת וְנוֹצָה תְּשַׁיֵּט

עַל פָּנָיו מִקֶּסֶת דַּיּוֹ שֶׁבְּרֶגַע הָאֱמֶת הֵבִינָה:

שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם אַחֵר לָלֶכֶת