אחרית דבר

הקצתי הבוקר ו... דממת אלחוט.

כלום לא התחבר לי יותר.

דמדומיי התקשורת שהיתה נדמו,

ונותרתי באפלה.

ומה עכשיו?

יושבת בית אנוכי

בעיר חדשה,

איך ומה ימלאו לי את החסר:

היו לי אהבה עמוקה, חברות טובה,

שיחות אין קץ, טיולים בטבע

בארץ ובחול, מופעי תרבות ועוד...

אז חיזקתי את האגו,

בחסימתי את האפשרות שלו

לשלוח לי הודעות.

ועכשיו אני חשה את התסכול שבלבדות,

ויודעת בבטחון מלא שזו

אחרית דבר.