כשאמא שלי היתה דמנטית - מוקדש לרחל פיש - בן גורה

כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה דֶּמֶנְטִית

הִיא הֶאֱמִינָה שֶׁבֵּית הָאָבוֹת

הוּא בֵּית מָלוֹן ,

וְשֶׁאֲנִי הוּא הַמֶּלְצַר מִקָּפֶה גִּנָּתִי יַם

הַמַּגִּישׁ אֶת הַבְּרֶנְדִּי 

כְשֶגָ'אקוֹמוֹ וִילְלָה שַׂר,

הַגַּלִּים מִתְרַסְּקִים אֶל הַחוֹף -

וְתֵל אָבִיב צְעִירָה וּלְבָנָה.

וּלְאַחַר שָׁנִים הֵבַנְתִּי 

שֶׁהִיא נָתְנָה לִי 

אֶת הַחַיִּים .

אֲנִי רַק נִסִּיתִי  -

לְהַגִּישׁ לָהּ אֶת שֶׁלָּהּ

בַּחֲזָרָה.