רוח סוררים , בוכה סתיו

רוח סוררים מלהטת שמלתה

מגלה נסתרות, רומה נפשות

שרה איברייה, שירת אהבה

חובקת כרמיה , ברוח הקלה

האור ניסה להתחרות ברוח

מבקיע בינות הבד הדק

האיר מחמדיה בעליצות תאווה

אך הרוח, הוי הרוח, שבה וניצחה

מהלכת בשדות, פרפרים משתחווים  גופה

נלחמת ברוח , ההומה בבשרה

אי פה אי שם, בוערת בחמדתה

והרוח, שבה וניצחה

נגוהות של חטא שוררו בשיפוליה

משבי זימה עטרו שדיה

מעלעלת הרוח דפי מכמניה

כמו בספר אהבה ותשוקה, מחוללת מערומיה

עד-כי, עד כי באה השרקיה נחושה

סוערת בברית נחשים וקנאה

גבירה יהירה, מכה שמלותיה

עירום ועריה הפשיטה אותה, ממחלצותיה

נסוגה לביתה, מנוצחת וסמוקה.